בינה מלאכותית
meta-description: "מאמר מקיף על בינה מלאכותית וזכויות יוצרים – פסקי דין מרכזיים בארה"ב, חוות דעת משרד המשפטים בישראל, ופרקטיקות מומלצות ליזמים וסטארט–אפים."
בינה מלאכותית וזכויות יוצרים – החוק בישראל ובעולם?
בינה מלאכותית (AI) כבר אינה חלום עתידני – היא כאן, ומשפיעה על חיינו בכל תחום: משפט, רפואה, חינוך, שיווק ותרבות. אבל יחד עם הקדמה, עולה שאלה קריטית: האם אימון מערכות בינה מלאכותית על יצירות מוגנות מהווה הפרת זכויות יוצרים?
פסקי דין מרכזיים בעולם
Thomson Reuters v Ross Intelligence (ארה"ב, פברואר 2025)
בית המשפט דחה את טענת השימוש ההוגן משום שקבע שהשימוש לא היה טרנספורמטיבי דיו, נעשה למטרות מסחריות ישירות, והעתקת הכותרות המשפטיות פגעה בשוק הפוטנציאלי של בעלי הזכויות. למעשה, השימוש נחשב כתחליף למוצר המקורי ולא כפעולה מחקרית או חדשנית שמצדיקה חריג.
הרחבה באתר WIPO
Bartz v Anthropic (ארה"ב, יולי 2025)
במקרה אחר, נגד חברת Anthropic מפתחת Claudeנקבע כי:
שימוש בספרים שנרכשו כחוק לאימון מודלים יכול להיחשב שימוש הוגן וטרנספורמטיבי.
לעומת זאת, שימוש בהורדות פיראטיות מהאינטרנט אינו מוגן ונותר בגדר הפרה.
Anthropic הגיעה להסכם פשרה ענק – 1.5 מיליארד דולר – מול סופרים ומו"לים. ההסכם ממתין לאישור סופי של בית המשפט, וצפוי להוות תקדים משמעותי לחברות AI בעולם.
הרחבה באתר AP
מהו שימוש הוגן?
דוקטרינת Fair Use נועדה לאזן בין זכות היוצרים לבין האינטרס הציבורי בחדשנות ובגישה חופשית לידע. בתי המשפט בארה"ב נוטים לבחון האם השימוש טרנספורמטיבי, מה היקפו, ומהי השפעתו על השוק הקיים. בישראל סעיף 19 לחוק זכות יוצרים מעניק מסגרת גמישה לפרשנות רחבה של שימוש הוגן.
מה הדין באירופה?
באיחוד האירופי חלו בשנים האחרונות התפתחויות מרכזיות בדיני זכויות יוצרים ובינה מלאכותית: תחילה נקבעו חריגי כריית טקסט ונתונים (Text & Data Mining – TDM) במסגרת Directive (EU) 2019/790 שנכנסה לתוקף ב־2021 ואפשרה שימוש ביצירות למחקר מדעי ואקדמי. בנובמבר 2023 נכנס לתוקף ה־Data Act – תקנה מחייבת שמסדירה גישה ושיתוף נתונים באופן רחב, מקנה זכויות למשתמשים, מחייבת העברה הוגנת ושקופה של נתונים לצדדים שלישיים, ומאזנת בין נגישות לנתונים לבין שמירה על סודות מסחריים והגנת פרטיות (GDPR).
חוות הדעת של משרד המשפטים בישראל (2022)
בישראל פרסם משרד המשפטים חוות דעת רשמית, שקבעה קווים מנחים:
העיקרון: אימון מערכות למידת מכונה (ML) על יצירות מוגנות מותר ברוב המקרים.
הבסיס המשפטי: דוקטרינת השימוש ההוגן (סעיף 19 לחוק זכות יוצרים), לצד שימוש אגבי (סעיף 22) ושימוש ארעי (סעיף 26).
ההצדקות לשימוש:
אנלוגיה ללמידה אנושית – אדם הלומד מספר אינו מפר זכויות יוצרים; גם מחשב זקוק להעתקה טכנית כדי ללמוד.
נזק מזערי לבעלי הזכויות – כל יצירה מהווה רכיב זניח במאגר ענק.
כשל שוק – לא ניתן לקבל רישוי פרטני למאות אלפי יצירות, מה שהיה חוסם חדשנות.
מגבלות: ההיתר לא חל על מאגר שנבנה בעיקר מיצירות של יוצר יחיד (לצורך תחרות בו), ולא חל על התוצרים עצמם – שייבחנו לגופם.
AI בישראל מול העולם – הבדלים מהותיים
ארה"ב – המגמה בפסיקה אינה אחידה: מצד אחדThomson Reuters מחמיר, מצד שני Anthropic מקל לגבי שימוש ביצירות שנרכשו כחוק.
ישראל – משרד המשפטים קבע מדיניות פרו–חדשנות, שמאפשרת שימוש חופשי יחסית בשלב האימון, כל עוד נשמר איזון בין יצירתיות לקדמה.
אירופה – קיימת חקיקה ספציפית ל-Text & Data Mining (כריית טקסט ונתונים), שמעניקה חריג רחב למחקר ואקדמיה, ולעיתים גם למסחר.
מה זה אומר ליזמים, לחוקרים ולחברות סטארט–אפ?
אימון מודלים – בישראל ניתן להסתמך על חוות הדעת ולפעול בביטחון יחסי, כל עוד המאגר מגוון ורחב.
שימוש ביצירות בודדות – מסוכן יותר, במיוחד אם מדובר ביוצר מוכר שעלול לטעון לפגיעה.
התוצרים עצמם – כאן הסיכון גבוה יותר. אם המערכת מייצרת תכנים הדומים מאוד למקור, עלול להיווצר סיכון משפטי.
בינלאומיות – חברה הפועלת גם בארה"ב או באירופה חייבת להתאים את השימושים לכל שוק, כי הדין שונה ממדינה למדינה.
שאלות נפוצות (FAQ)
האם מותר לאמן מודלים על יצירות מוגנות בישראל? כן, לפי חוות דעת משרד המשפטים, הדבר מותר בדרך כלל מכוח דוקטרינת השימוש ההוגן.
האם התוצרים של מודל AI מוגנים או מפרים זכויות? התוצרים נבחנים לגופם. אם הם דומים מאוד ליצירה מקורית, ייתכן שתהיה הפרה.
מה ההבדל בין ישראל לארה"ב בנושא? בישראל קיימת מדיניות ברורה ומקלה יחסית. בארה"ב הפסיקה אינה אחידה – חלקה מחמירה וחלקה מקלה.
סיכום
הדין סביב בינה מלאכותית וזכויות יוצרים עדיין מתפתח. בישראל הוחלט לתמוך בקדמה ובחדשנות, תוך הישענות על דוקטרינות קיימות. בעולם, בתי המשפט מתחילים לשרטט גבולות – חלקם מחמירים וחלקם מקילים.
מי שפועל בתחום חייב לעקוב אחר ההתפתחויות, לנסח מדיניות שימוש ברורה, ולהתייעץ עם עורכי דין המתמחים בקניין רוחני וב – AI.
ניתן לפנות לעו"ד אלדר סיון לשם קבלת ייעוץ משפטי ראשוני בטלפון 052-544-0147
***מאמר זה מוגן בהתאם לדיני הקניין הרוחני וזכויות יוצרים. המאמר מובא כשירות לציבור ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני***
