מהו סימן מסחר?

בטרם נסקור מהו תום לב ברישום סימן מסחר נזכיר כי סימן מסחר הינו סימן אשר משמש את יוצרו, אדם או תאגיד, לצורך סימון של מוצר או שירות שהוא מעניק ומקנה לבעליו זכות קניינית כלפיו. המסגרת הנורמטיבית המרכזית אשר עוסקת בתחום סימני המסחר היא פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972. למידע נוסף אודות מהם סימני מסחר מומלץ לפנות למאמר בנושא
עורך דין סימני מסחר

תום לב ברישום סימן המסחר

דרישת תום הלב מעוגנת בסעיף 39(א1) לפקודת סימני המסחר, שכותרתו היא "מחיקת סימן". סעיף זה נוסף לפקודת סימני המסחר במסגרת תיקון משנת 1999, שמטרתו היתה להתאים את חוקי הקניין הרוחני לדרישות הסכם ארגון הסחר העולמי. הסעיף קובע כי ניתן לבקש, בכל עת, בקשה למחיקת סימן מסחר אם הבקשה לרישומו הוגשה בחוסר בתום לב. הסעיף מבדיל את עילת חוסר תום הלב מעילות אחרות בגינן ניתן לבקש מחיקת סימן מסחר, וקובע כי בניגוד לעילות האחרות בגינן ניתן לבקש מחיקה תוך חמש שנים, בקשת מחיקה לפי עילת חוסר תום הלב לא תהיה מוגבלת בזמן.

עוד במסגרת התיקון האמור, הוכרה ההגנה על "סימן מסחר מוכר היטב", שמטרתה להגן על סימני מסחר שאינם רשומים בישראל, אך הם בבעלות של אזרח או תושב של אחת המדינות החברות בארגון הסחר העולמי. תנאי לתחולתה של הגנה זו היא שסימן המסחר אכן יהיה "מוכר היטב" בישראל.   

מהי מערכת היחסים בין דרישת תום הלב ברישום להגנת "סימן מסחר מוכר היטב"?

במסגרת פסק דין ע"א 9839/17 הביטאט בע"מ נגד CAFOM, דן בית המשפט העליון בשאלה האם רישום סימן מסחר שאינו מוכר היטב בישראל, ועל כן לא זוכה להגנת "סימן מסחר מוכר היטב", מהווה רישום שלא בתום לב? 

מבלי להידרש לתיאור עובדות המקרה, טענתו העיקרית של המערער בפסק הדין הייתה שסימן המסחר לא היה מוכר בישראל ולכן לא עומדת, לבעלי סימן המסחר שלא נרשם בישראל, הגנת "סימן מסחר מוכר היטב". 

בית המשפט קבע כי הדרישה לכך שסימן המסחר יהיה "מוכר היטב" לא מהווה חלק מהדרישות הקבועות בסעיף 39(א1) לעניין רישום סימן שלא בתום לב. נקבע כי יש לפרש את הביטוי "תום לב" בהתאם לתכליות שדיני סימני המסחר מבקשות להגשים, דוגמת הגנה על צרכנים מפני טעות בזיהוי מוצר והגנה על המוניטין והקניין של בעל סימן המסחר. תכליות אלה רלוונטיות גם במקרה בו בעל סימן המסחר עדיין לא החל לפעול במדינת ישראל וטרם צבר בה מוניטין. נפסק כי די בקיומו של מוניטין בינלאומי לצורך ביסוס הטענה של רישום סימן מסחר בחוסר תום לב, וזאת על מנת להגן על האינטרס הציבורי במניעת הטעיית הצרכנים ולמנוע מבעלי עסקים בישראל "להנות" ממוניטין של חברות בינלאומיות שאינן פעילות בישראל.  

האם כל רישום של סימן מסחר בעל מוניטין בינלאומי ייחשב לרישום בחוסר תום לב?

התשובה לכך היא שלילית. בית המשפט קובע מפורשות בפסק הדין כי שאלת תום הלב תוכרע בכל מקרה לגופו ובהתאם לנסיבותיו הספציפיות. בין היתר, בית המשפט יבחן את מודעותו רושם סימן המסחר בישראל למוניטין הבינלאומי של הסימן, ואת המניעים שהביאו לבחירה דווקא בסימן זה.  

סיכומו של דבר

עקרון תום הלב הינו אחד העקרונות המרכזיים והחשובים במשפט בישראל, ובהתאם, הוא נפרס וחלחל כמעט לכל תחומי המשפט, בין אם בדרך של חקיקה ובין אם דרך הפסיקה. בהקשר של סימני מסחר, עקרון תום הלב עוגן בפקודת סימני המסחר במסגרת תיקון משנת 1999, וקבע כי ניתן יהיה להגיש בקשות למחיקת סימן מסחר מהסיבה שהוגשו בחוסר תום לב. כמו כן נקבע  כי מגבלת חמש השנים לא תחול במקרה של חוסר תום לב, וניתן יהיה להגיש את הבקשה למחיקה ללא מגבלת זמן.       

כפי שפורט לעיל, עקרון תום הלב חל ומגן גם על סימני מסחר שאינם עונים להגדרת "סימן מסחר מוכר היטב", ושאינם רשומים, פעילים, או בעלי מוניטין בישראל, וזאת בתנאי שהם בעלי מוניטין בינלאומי ושאכן מדובר בחוסר תום לב.