לייעוץ משפטי
ּ

עורך דין סימני מסחר

מה זה סימן מסחר?

סימן מסחר מעניק לבעליו זכות קניינית על סימן המסחר לתקופה בלתי מוגבלת אך נדרש לחדשו בכל עשר שנים, וזאת בהתאם לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972.

בהתאם להגדרת הפקודה סימן מסחר יכול שיהיה אותיות, ספרות, מלים, דמויות, צבעים או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה, אשר לזיהוי מוצר שהנו מסחרי.

סימן מסחר יוענק, בהתאם לשיקול דעת הרשם, אם הוא מבחין ויוצר בידול בין המוצר של בעל הסימן לבין מוצרים של אחרים ואם הוא יוצר זהות בין הסימן למוצר.

יתרונו המרכזי והמשמעותי של סימן המסחר הוא ביכולת להאריך את הבלעדיות בו ללא הגבלה, בכפוף לתשלום אגרה.

ניתן לרשום סימן מסחר גם על צורה תלת ממדית שרכשה מוניטין (בקבוק של קוקה קולה) ובכך לזכות באפשרות להגנה בזמן בלתי מוגבל, מאידך סימן מסחר תלת ממדי הנו בעל היקף הגנה מוגבל יחסית.

למה לרשום סימן מסחר?

ההגנה המשפטית הטובה ביותר ניתנת לסימן מסחר רשום. בעוד שסימנים שהם "רק" מוכרים אך לא רשומים נהנים מהגנה כשיש סכנה לטעות בין המוצר המפר למוצר הרשום, הרי שההגנה על סימן מסחר רשום רחבה יותר והיא תינתן גם אם אין חשש להטעיה.

כך נפסק בעניין בפרשת מקדונלד, בהתייחסותה להפרה של סימן מסחרי רשום: "הפקודה, בנוסחה הנוכחי, אוסרת את השימוש בסימן המסחר אף אם שימוש זה אינו מטעה. קרי: מחילה היא את איסוריה…. אף על המקרים שבהם המפר הבהיר היטב כי אין קשר בין מוצריו שלו לבין בעל סימן המסחר"

מה ההיררכיה בין סימני המסחר?

הפסיקה קבעה כי מתקיימת היררכיה בין ארבע סוגים שונים של שמות המשמשים כסימני מסחר. מטרת ההיררכיה היא ליצור את האיזון הראוי וכמאמר הפסיקה בפרשת מקדונלד, "עלולה הגנה נרחבת מדי על סימן המסחר ליטול מידי הציבור את האפשרות לעשות שימוש במילים ובשמות בעלי משמעות כללית, ובדרך זו לפגוע ביכולתו של האדם לבטא עצמו ולקדם באופן לגיטימי את עסקיו".

בפרשת תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה נ' אס.בי.סי. הומחשה ההיררכיה בין השמות השונים בדרך הבאה:

  1. שמות גנריים לא יזכו כלל להגנה (קולה, לגו). "טעם הדבר: אין אדם זכאי להשתלט על שם גנרי שכן זכותם של כל העוסקים במקצוע לתאר מוצריהם בשמם הגנרי. עורך-דין לא יוכל להשתלט על "עריכת דין" ומוכר מנועים לא יקנה מונופולין ב"מנועי דיזל".
  2. שמות תיאוריים – "יזכו להגנה מעטה ביותר ובמקרים נדירים (Coffee To Go). דהיינו, שם המתאר תכונות או רכיבים של נכסים או של שירותים, בדין סימני המסחר, כך אף בדין גניבת עין, לא יזכה שם מתאר לרישום ואף לא יזכה להגנה, שהרי אין זה ראוי כי יינתן לבעל עסק להשתלט על מלה השגורה בשפה. עוד נפסק כי, "למותר לומר כי התשובה לשאלה אם מלה מסוימת מלה תיאורית היא, אם לאו, תלויה בהקשר הדברים. כך, למשל, השם Aviation כשמה של חנות לרהיטי-בית, אני מניח שלא יראו בה מלה תיאורית; הוא הדין במלה College כשמה של חנות ירקות או המלה Leisure News כשמה של סוכנות למקומות עבודה."
  3. שמות מרמזים יזכו להגנה מוגברת (נעלי פומה, רכב יגואר). בסימנים אלה יש "זיקה מחשבתית מסוימת בין הסימנים לבין הטובין נושאי הסימנים, אך הקשר בין הסימנים לבין הטובין מצריך מחשבה קצרה מטעם הצרכן, בטרם יוכל הצרכן לקשר בין הסימנים לבין מקור הטובין נושאי הסימנים"
  4. שמות "שרירותיים" או שמות דמיוניים – יזכו להגנה הרבה ביותר (חברת התעופה "אל-על", העיתון לנשים "לאשה"). אלה הם שמות – או צירופי אותיות, מילים, סימנים וכיו"ב – שהומצאו מעיקרם כסימנים בעלי אופי מבחין לטובין מסוימים. סימנים אלה לא נועדו, מלידתם, אלא כדי לייחד טובין מסוימים. שמות אלה הם בעלי העוצמה המרבית, וזוכים הם להגנה רחבה הן בדיני גניבת עין הן בדיני סימני מסחר.

אם כך, בבואנו לבחור שם לעסק, למוצר, לשירות וכו' עלינו לזכור את ההיררכיה המתוארת לעיל ולהשתדל לבחור את השם בעל ההגנה הפוטנציאלית הגבוהה ביותר.

מהי הפרה של סימן מסחר?

בהתאם לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-197, הפרה של סימן מסחר מתרחשת כאשר נעשה שימוש בסימן המסחר, בידי מי שאינו רשאי לעשות בו שימוש, באופן הבא:

  1. בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לעניין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין (מוצרים) מאותו הגדר (הסוג);
  2. בסימן מסחר רשום, לשם פרסום טובין מסוג הטובין שלגביהם נרשם הסימן או לשם פרסום טובין מאותו הגדר;
  3. בסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו עד כדי להטעות לעניין טובין שלגביהם מוכר הסימן או לעניין טובין מאותו הגדר;
  4. בסימן מסחר מוכר היטב, שהוא (גם) סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו, לעניין טובין שאינם מאותו הגדר, ובלבד שיש בשימוש זה כדי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום ובעל הסימן הרשום, עלול להיפגע כתוצאה משימוש כאמור;

בפרשת פורמט סחר ושירותים, נקבע כי שאלת קיומו של דמיון מטעה בין הסימנים השונים תוכרע באמצעות המבחנים הבאים: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות; ומבחן יתר נסיבות העניין.

  1. מבחן המראה והצלילהוא המבחן המרכזי. מהותו של מבחן זה הינה השוואת החזות והצליל של שני הסימנים. לא מדובר בהשוואה מדוקדקת של כל הברה בנפרד אלא מהו הרושם הראשוני שנוצר בעת השוואת הסימנים.
  2. מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות המבחן איננו מתמצה בשאלת הדמיון בין המוצרים, אלא עוסק גם בהשפעת סוג המוצרים הנדונים על מידת הסכנה להטעיה. ככל שמדובר בחוג לקוחות מצומצם ומובחן, בעל כושר הבחנה מפותח יותר, כך פוחתת סכנת ההטעיה.
  3. מבחן יתר הנסיבות מבחן לוואי המאגד בתוכו את שאר הנסיבות הספציפיות של המקרה אשר לא הובאו בחשבון במסגרת המבחנים האחרים.
  4. "מבחן השכל" כלי נוסף העשוי לשמש להכרעה ובבסיסו עומדת העובדה כי לעתים מגלם סימן המסחר מסר רעיוני, מעין אומנות קונספטואלית. במצבים אלה יש להשוות את מידת הדמיון בין הרעיונות המועברים על-ידי שני הסימנים. במקרים שבהם המסר הרעיוני העומד בבסיס סימנו של הנתבע זהה, או דומה מהותית, לזה העולה מסימנו של התובע, עשוי בית-המשפט לראות בכך הפרה אף אם הסימנים שונים זה מזה בחזות ובצליל.

מה בין גניבת עין והפרה של סימן מסחר?

עוולת גניבת העין מוגדרת בחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 באופן הבא: "לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר." כלומר, גניבת העין הינה עוולה שבמסגרתה מספק של מוצר או שירות יגרום ללקוח לחשוב כי המוצר או השירות הניתנים מסופקים למעשה בידי עסק אחר ובכך יטעה את הלקוח.

בכדי לבחון האם מתקיימת עוולת גניבת העין, בדומה לבחינה האם מתקיימת הפרה של סימן מסחר, בוחנים קיומו של דמיון מטעה.

עם זאת, יש לשים לב כי עוולת הפרת סימן מסחר (כשיש כזה כמובן) היא במידה מסוימת רחבה יותר. לשם התקיימות עוולת גניבת העין נדרש בנוסף להטעיה גם שפעילות הנתבע תגרום להטעיה.

בית המשפט התייחס להבדל בין השניים בפרשת מולטילוק נ' רב בריח ופסק כך: "המבחן לקיומו של דמיון מטעה בעילה של הפרת סימן מסחר זהה בעיקרו לזה הנוהג לגבי יסוד ההטעיה בעוולת גניבת העין, לפי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999. עם זאת, קיים הבדל חשוב בין שתי העילות. בעילה של הפרת סימן מסחר נעשית השוואה בין הסימנים בכללותם, אולם במנותק ממכלול הפעילות של הנתבע. הווה אומר, ייתכן מצב בו ייקבע שקיים דמיון מטעה, על אף שפעולות מסוימות שנקט הנתבע, שהן חיצוניות לסימנים, מפיגות בפועל את החשש להטעיה. בעוולת גניבת העין, לעומת זאת, מושא הבחינה הוא התנהלותו הכוללת של הנתבע. השאלה הנבחנת היא האם יש בהתנהלות זו, בהתחשב בכל רכיביה, כדי להקים חשש סביר להטעיית הציבור.

איזה סימנים לא יכולים להירשם כסימן מסחר?

הסימנים הבאים, גם אם יתאימו להגדרה של סימן מסחר, לא יוכלו להירשם כסימן מסחר:

  • סימן שנרשם בישראל או שנושא שם של עסק או אדם אחר באופן שעשוי להטעות.
  • סימן המרמז על מוסדות וסמלי שלטון.
  • סימן שמופיעה בו אחת מן המילים: פטנט, זכות יוצרים, מדגם, רשום ועוד.
  • סימן הפוגע באחר.
  • סימן שעשוי להטעות הציבור.
  • סימן בעל משמעות דתית.
  • ועוד.

יודגש כי גם אם הסימן אשר מבקשים לרשום כבר נרשם בחו"ל ויש לו בעלים אחרים, אין בכך כדי למנוע שיירשם בישראל אם אין בכך כדי להטעות את הציבור בישראל.

מהם השלבים ברישום סימן מסחר?

  1. בחירת סימן המסחר הרצוי, בחינת התאמתו לרישום תוך בדיקת מאגר סימני המסחר שכבר רשומים.
  2. הגשת בקשה לרשם סימני המסחר, תוך ציון המדינות המעניינות לצורך הרישום בצירוף אגרה בעלות של כ-2000 ₪. הבקשה יכול שתהיה מוגשת על מספר סימנים בבת אחת וניתן לסווגה לפי תחומי עיסוק.
  3. בחינת הבקשה על ידי הרשם, אשר צפויה להימשך מספר חודשים, אשר תתבסס על הוראות החוק בעניין.
  4. פרסום הבקשה ככל שהיא נמצאה ראויה לרישום והגנה, במשך שלושה חודשים ביומן סימני המסחר. במשך תקופה זו יוכל הציבור לפנות לרשם ולהביע התנגדותו לרישום הסימן.
  5. רישום סימן המסחר למשך עשר שנים, ככל שהוסרה או שלא הוגשה התנגדות, אשר מניינם יחלו ביום המקורי של הגשת הבקשה.

מה זה סימן מסחר לא רשום?

אין חובה לרשום סימן מסחר ואף אם לא נרשם ניתן לקבל עליו הגנה אם סימן המסחר מוכר היטב. אף במקרה זה סימן המסחר יזכה את בעליו בשימוש ייחודי.

מתי יינתן דין קדימה לסימן מסחר?

דין קדימה יינתן לסימן מסחר שהתבקש במדינה חברה באמנת פאריז למשך שישה חודשים.

כלומר, בבקשה לרישום סימן מחסר בישראל או במדינה חברה אחרת (הבקשה הקודמת), ייחשב מועד הבקשה הקודמת של סימן המסחר כמועד בו הוגשה הבקשה בישראל או במדינה אחרת החברה באמנת פאריז.

עורך דין סימני מסחר אלדר סיון ושות'

***מאמר זה מוגן בהתאם לדיני הקניין הרוחני וזכויות יוצרים. המאמר מובא כשירות לציבור ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני***

למעלה

השאר פרטים וניצור עימך קשר בהקדם

ּ