לייעוץ משפטי
ּ

מה זה סימן מסחר?

סימן מסחר מעניק לבעליו זכות קניינית על סימן המסחר לתקופה בלתי מוגבלת אך נדרש לחדשו בכל עשר שנים, וזאת בהתאם לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972.

בהתאם להגדרת הפקודה, סימן מסחר יכול שיהיה אותיות, ספרות, מלים, דמויות, צבעים או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה, אשר לזיהוי מוצר שהנו מסחרי.

סימן מסחר יוענק, בהתאם לשיקול דעת הרשם, אם הוא מבחין ויוצר בידול בין המוצר של בעל הסימן לבין מוצרים של אחרים ואם הוא יוצר זהות בין הסימן למוצר.

יתרונו המרכזי והמשמעותי של סימן המסחר הוא ביכולת להאריך את הבלעדיות בו ללא הגבלה, בכפוף לתשלום אגרה.

ניתן לרשום סימן מסחר גם על צורה תלת ממדית שרכשה מוניטין (בקבוק של קוקה קולה) ובכך לזכות באפשרות להגנה בזמן בלתי מוגבל, מאידך סימן מסחר תלת ממדי הנו בעל היקף הגנה מוגבל יחסית.

למה לרשום סימן מסחר?

ההגנה המשפטית הטובה ביותר ניתנת לסימן מסחר רשום. בעוד שסימנים שהם "רק" מוכרים אך לא רשומים נהנים מהגנה כשיש סכנה לטעות בין המוצר המפר למוצר הרשום, הרי שההגנה על סימן מסחר רשום רחבה יותר והיא תינתן גם אם אין חשש להטעיה.

בפרשה אשר כונתה פרשת מקדונלד, על שם אריאל מקדונלד, שחקן מכבי ת"א לשעבר, נפסק כי בהתאם להנחיות הפקודה חל איסור לעשות שימוש בסימן מסחר שנרשם גם אם לא עולה כל קשר בין המוצרים החשודים כמפרים את סימן המסחר לבין המוצרים של בעליו של סימן המסחר הרשום.

מה ההיררכיה בין סימני המסחר?

הפסיקה קבעה כי מתקיימת היררכיה בין ארבעה סוגים שונים של שמות המשמשים כסימני מסחר. מטרת ההיררכיה היא ליצור את האיזון הראוי וכמאמר הפסיקה בפרשת מקדונלד, למנוע הגנה רחבה מדי באמצעות סימני מסחר אשר עשויה לפגוע ביכולת לביטוי עצמי קידום באופן לגיטימי של עסקים.

בפרשת תקשורת נ' אס.בי.סי. הומחשה ההיררכיה בין השמות השונים בדרך הבאה:

  1. שמות גנרייםלא יזכו כלל להגנה. ככה למשל לא יתאפשר לעורך דין לרשום סימן מסחר "עריכת דין" ומי שמוכר מנועים לא יקנה בלעדיות בסימן המסחר "מנועי דיזל".
  2. שמות תיאוריים – יזכו להגנה פחותה ובמקרים נדירים בלבד (Coffee To Go). כלומר, שם שמתאר תכונות או רכיבים של נכס או שירות. הדבר נכון הן בנוגע לסימני מסחר והן בנוגע לעוולת גניבת העין. עוד מודגש כי מונח המתאר תכונות ייבחן לגופו. דוגמה שנתנה לכך היא המילה College כשמה של חנות ירקות.
  3. שמות מרמזים– יזכו להגנה מוגברת (נעלי פומה, רכב יגואר). סימנים אלה יוצרים זיקה מסוימת בין הסימנים לבין הסחורה או השירות שהסימנים מייצגים. נוסף על כך, יש להניח שתידרש השתהות ומחשבה קצרה נוספת לפני שהלקוח יקשר בין הסימנים הללו לבין הסחורה או השירות שהסימנים מייצגים.
  4. שמות "שרירותיים" או שמות דמיוניים – יזכו להגנה הרחבה ביותר בכל הנוגע לסימני מסחר וגניבת עין (חברת התעופה "אל-על", העיתון לנשים "לאשה"). שמות אלה הומצאו כסימנים בעלי אופי ייחודי ולסחורה או שירות ספציפיים.

אם כך, בבואנו לבחור שם לעסק, למוצר, לשירות וכו' עלינו לזכור את ההיררכיה המתוארת לעיל ולהשתדל לבחור את השם בעל ההגנה הפוטנציאלית הגבוהה ביותר.

מהי הפרה של סימן מסחר?

בהתאם לפקודת סימני המסחר, הפרה של סימן מסחר מתרחשת כאשר נעשה שימוש בסימן המסחר, בידי מי שאינו רשאי לעשות בו שימוש, באופן הבא:

  1. בסימן מסחר רשום (או דומה לו) – בקשר לסחורה או לשירות שלגביהם נרשם הסימן ובקשר לסחורה או לשירות מאותו הסוג.
  2. בסימן מסחר רשום (או דומה לו) – בקשר לפרסום סחורה או שירות שלגביהם נרשם הסימן ובקשר לפרסום סחורה או שירות מאותו הסוג.
  3. בסימן מסחר מוכר, אפילו אם לא נרשם (או דומה לו) – בקשר לסחורה או לשירות שלגביהם נרשם הסימן ובקשר לפרסום סחורה או שירות מאותו הסוג , ככל שאלה עשויים ליצור הטעייה.
  4. בסימן מסחר מוכר היטב, שהוא (גם) סימן מסחר רשום (או דומה לו) – בקשר לסחורה או לשירות שלגביהם נרשם הסימן ובקשר לפרסום סחורה או שירות מאותו הסוג, שיכולים להצביע על קשר בין בעל סימן המסחר הרשום לסחורה או השירות המפרים.

בפרשת פורמט סחר ושירותים, נקבע כי יש להכריע בין סימני מסחר באמצעות המבחנים הבאים:

  1. מבחן המראה והצליל– מהווה את המבחן המרכזי ועיקרו ליצור השוואה בין הרושם הראשוני שיוצרים החזות והצלילים של שני הסימנים.
  2. מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות– המבחן מתמקד בזווית הראייה של הלקוחות כאשר ככל שחוג הלקוחות הנו בעל כושר הבחנה והוא מצומצם ומובחן, קטנה סכנת ההטעיה.
  3. מבחן יתר הנסיבות– מבחן נוסף המאגד בתוכו את שאר הנסיבות המדויקות של המקרה אשר לא נלקחו בחשבון במבחנים הקודמים.
  4. "מבחן השכל"– אשר מיועד לקיים השוואה לגבי מידת הדמיון בין הרעיונות הבאים לידי ביטוי בשני הסימנים.

איזה סימנים לא יכולים להירשם כסימן מסחר?

הסימנים הבאים, גם אם יתאימו להגדרה של סימן מסחר, לא יוכלו להירשם כסימן מסחר:

  • סימן שנרשם בישראל או שנושא שם של עסק או אדם אחר באופן שעשוי להטעות.
  • סימן המרמז על מוסדות וסמלי שלטון.
  • סימן שמופיעה בו אחת מן המילים: פטנט, זכות יוצרים, מדגם, רשום ועוד.
  • סימן הפוגע באחר.
  • סימן שעשוי להטעות הציבור.
  • סימן בעל משמעות דתית.
  • ועוד.

יודגש כי גם אם הסימן אשר מבקשים לרשום כבר נרשם בחו"ל ויש לו בעלים אחרים, אין בכך כדי למנוע שיירשם בישראל אם אין בכך כדי להטעות את הציבור בישראל.

מהם השלבים ברישום סימן מסחר?

בחירת סימן המסחר – הרצוי, בחינת התאמתו לרישום תוך בדיקת מאגר סימני המסחר שכבר רשומים.

  1. הגשת בקשה – לרשם סימני המסחר, תוך ציון המדינות המעניינות לצורך הרישום בצירוף אגרה בעלות של כ-2000 ₪. הבקשה יכול שתהיה מוגשת על מספר סימנים בבת אחת וניתן לסווגה לפי תחומי עיסוק.
  2. בחינת הבקשה – על ידי הרשם, אשר צפויה להימשך מספר חודשים, אשר תתבסס על הוראות החוק בעניין.
  3. פרסום הבקשה – ככל שהיא נמצאה ראויה לרישום והגנה, במשך שלושה חודשים ביומן סימני המסחר. במשך תקופה זו יוכל הציבור לפנות לרשם ולהביע התנגדותו לרישום הסימן.
  4. רישום סימן – המסחר למשך עשר שנים, ככל שהוסרה או שלא הוגשה התנגדות, אשר מניינם יחלו ביום המקורי של הגשת הבקשה.

מה זה סימן מסחר לא רשום?

אין חובה לרשום סימן מסחר ואף אם לא נרשם ניתן לקבל עליו הגנה אם סימן המסחר מוכר היטב. אף במקרה זה, סימן המסחר יזכה את בעליו בשימוש ייחודי.

מתי יינתן דין קדימה לסימן מסחר?

דין קדימה יינתן לסימן מסחר שהתבקש במדינה חברה באמנת פאריז למשך שישה חודשים.

כלומר, בבקשה לרישום סימן מחסר בישראל או במדינה חברה אחרת (הבקשה הקודמת), ייחשב מועד הבקשה הקודמת של סימן המסחר כמועד בו הוגשה הבקשה בישראל או במדינה אחרת החברה באמנת פאריז.

***מאמר זה מוגן בהתאם לדיני הקניין הרוחני וזכויות יוצרים. המאמר מובא כשירות לציבור ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני***

למעלה

השאר פרטים וניצור עימך קשר בהקדם

ּ