לייעוץ משפטי
ּ

מהי לשון הרע?

בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, לשון הרע היא פרסום (בעל פה או בכתב) של דבר שעלול לפגוע באדם או תאגיד באופן שישפיל אותו, יפגע במשרתו או יבזה אותו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

מה ניתן לעשות כנגד מפרסם לשון הרע?

לנפגע מלשון הרע פתוחה האפשרות לתבוע את המפרסם נגדו בתביעה אזרחית אך גם באמצעות הגשת קובלנה פלילית.

ככל שייפסק כנגד מפרסם לשון הרע יוכל הנפגע לזכות בפיצויים בהתאם לנזקו אך גם לפיצוי של עד 50,000 ₪ (צמוד למדד) ללא הוכחת נזק.

בנוסף על כך, רשאי בית המשפט להורות על הפסקת הפרסום בצו ביניים, החרמה ואיסור הפצה של עותקי הפרסום המכיל את לשון הרע ואף על פרסום תיקון או הכחשה של דבר המהווה לשון הרע כל זאת על חשבון המפר.

את מי ניתן לתבוע בגין לשון הרע?

בהתאם לחוק, ניתן כמובן לתבוע את מי שפרסם את לשון הרע, בכל מדיה או ציבור (למשל, באינטרנט, בעיתון, בבית הכנסת, בפני מעסיק ועוד) בכל מקרה בו לשון הרע הגיע או עלולה היה להגיע לאדם נוסף, זולת מי שפורסם נגדו.

עם זאת, החוק מייחס חשיבות גם לאחריות של אמצעי התקשורת, מנהליו ועורכיו בו פורסם לשון הרע. יודגש כי בהתאם ללשון החוק (כאמור, משנת 1965) אמצעי תקשורת הנו מסוג עיתון, רדיו או טלוויזיה.

כאמור לעיל, חוק לשון הרע נחקק לפני שנים רבות ומשכך לא הובהרה בו מידת האחריות של מנהלי אתרים, פורומים, קבוצות ווטסאפ ודומיהם (להלן: מנהלי פורומים) לגבי פרסום לשון הרע.

הפרקטיקה הנוגעת לאחריות של מנהלי הפורומים יצרה את דוקטרינת ההודעה וההסרה לפיה משהתקבלה הודעה אצל מנהל פורום על פרסום אסור עליו לפעול להסרתו. עם זאת מודגש כי דוקטרינה זו אינה מסתמכת על חוק קיים והיא מעלה שאלות רבות כמו, למשל, מה משך התגובה של מנהל הפורום מרגע שיודע על פרסום אסור?

פס"ד מעניין בנושא האחריות של מנהלי פורומים ניתן ברחובות בפרשת מאיר דהן נ' שלום קמיל, בו נקבעה אחריותו בנזיקין, מכוח חוק לשון הרע, של מנהל פורום בפייסבוק.

כך נכתב בפס"ד: "על בסיס האמור, יש לראות בפוסטים העולים לקבוצת פייסבוק כפרסום באמצעי תקשורת, ולפיכך הנתבע (מנהל הפורום) אחראי בעוולה של לשון הרע, גם מקום שפרסום מסוים הועלה על ידי אדם אחר, כאשר הוא יכול לקבוע אם פוסט כלשהו יוותר במרשתת, או יוסר ממנו."

איך נחשוף מפרסם לשון הרע באינטרנט?

נפגעי לשון הרע באינטרנט נתקלים רבות בקושי לזכות לצדק באמצעות בית המשפט, כיוון שאינם יודעים את זהות הפוגע בהם או שאין בידם הוכחות ברמה משפטית של זהות מי שפרסם נגדם לשון הרע.

בפסיקותיו מנסה בית המשפט לאזן בין הזכות לפרטיות ואנונימיות לבין הזכות להגנה מפני לשון הרע והתייחס לאפשרויות לזהות את כתובת ה-IP של הפוגע באמצעות צווים לחשיפת הזהות שיוטלו על ספק האינטרנט.

בפרשת רמי מור נקבע כי ככלל יש להגיש ראשית תביעה ואז לפנות בבקשה לחשיפת כתובת הIP. כלומר, ישנו קושי אמיתי לבית המשפט להטיל צווים לחשיפת זהות ה-IP במידה וטרם הוגשה תביעה.

כך פוסק העליון בפרשת רמי מור: "המבקש עותר לגייס את מערכת המשפט בשלב מקדמי של איסוף המידע הדרוש לצורך תביעה עתידית, ולפיכך בקשה זו, ייאמר כבר עתה, היא חריגה ביותר. ככלל, בית המשפט אינו "נכנס לתמונה" קודם שמוגשת תביעה".

אילו הגנות יש לנתבע בלשון הרע?

החוק מקים הגנות רבות ושונות למי שאמר, כתב או פרסם (להלן: פרסם) דבר שלילי על זולתו. במקרים רבים, גם אם אדם נעלב, באמת ועד עמקי נשמתו, כתוצאה מדבר שפרסם אחר כנגדו אין בכך בהכרח משום בסיס לזכות בתביעה בגין לשון הרע.

החוק מגן, מפני תביעת לשון הרע, על מי שפרסם את הדברים הבאים:

  • "אמת דיברתי" – בפרסום שהיה בו אמת ועניין ציבור. מודגש כי פרסום אמת שאין בו עניין לציבור יכול להיחשב כלשון הרע.
  • החוק או המוסר דרשו את הפרסום.
  • הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר.
  • הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות איש ציבור.
  • הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות של בעל דין או נחקר.
  • הפרסום היה בקורת על יצירה.
  • הפרסום נעשה באקראי במהלך שידור חי.
  • פרסומים של ישיבות של רשויות שונות.
  • פרסומים של דבריהם של שופטים, דיינים ודומיהם.

"הגנת אמת בשעתה"- הגנה מעניינת העניק ביהמ"ש העליון לעיתונאית אילנה דיין בפרשת סרן ר' כשהוא קובע כי נדרש על מנת שהמפרסם יהיה מוגן מפני לשון הרע נדרש כי הפרסום יהיה אמת בשעה עצמה שבה בוצע הפרסום.

כך נכתב בפס"ד: "על מנת שיזכה לחסות תחת כנפיה של הגנת האמת על המפרסם להראות אפוא כי הפרסום היה אמת כפי שהייתה ידועה בעת הפרסום. אין הוא נדרש להציג אמת שמתגלית בדיעבד."

בנוסף להנ"ל, גם אם נפסק כנגד נתבע בלשון הרע, יינתנו הקלות למי שנהג בתום לב, שהאמין באמיתות מה שפרסם, שהתנצל על הפרסום, שפרסם מה שכבר פורסם לפניו ושלא התכוון להרע.

***מאמר זה מוגן בהתאם לדיני הקניין הרוחני וזכויות יוצרים. המאמר מובא כשירות לציבור ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני***

למעלה

השאר פרטים וניצור עימך קשר בהקדם

ּ