לייעוץ משפטי
ּ

יבוא מקבילי

מהו יבוא מקביל והאם הוא מותר?

בהתאם לפסיקת העליון, בפרשת סוויסה נ' הילפיגר מתואר יבואן מקביל, כמי שרוכש את סחורתו המקורית של יצרן בחו"ל, מייבא אותה לישראל, וכך מתחרה ביבואן הרשמי.

בפרשה הנ"ל, קובע ביהמ"ש העליון כי היבוא המקביל מותר וחוקי גם אם בבעלות היבואן הרשמי סימני מסחר של המותג המיובא במקביל וזאת לנוכח הצורך לקדם את התחרות ולשחוק את כוח השוק העודף של היבואן הבלעדי.

בהתאם לפסיקה, בעל סימן המסחר הרשום זכאי ליהנות מזכויותיו ביחס למכירה הראשונה של המוצר שבו יש לו זכות. מכירה זו "ממצה" את זכויותיו. לאחר מכן, מכירה חוזרת של אותו מוצר אינה מהווה הפרה של זכויותיו, והוא אינו זכאי לכל תמורה נוספת בגינה.

מתי יבוא מקבילי אסור?

בית המשפט העליון, בפרשת ליבוביץ נ' אליהו קבע כי בהתאם לדיני עשיית עושר ולא במשפט ודיני הקניין הרוחני למיניהם יבוא מקבילי ייאסר כאשר בפעילות היבואן המקביל ישנו "רכיב נוסף" שאינו תקין.

הרכיב הנוסף עשוי להתבטא בכך שהיבואן המקביל פועל באופן פסול ובלתי הוגן, ובכלל זאת: מפרסם מידע כוזב, מוכר זיופים, פוגע במוניטין המותג, או כאשר יש נסיבות אחרות ההופכות את פעילות היבואן המקביל לבלתי הוגנת.

יודגש כי היבואן המקביל יידרש להוכיח שהוא פועל באופן הוגן וצודק ושאין סבירות שהצרכן הסביר יקבל את הרושם לכך שמדובר בפעילות הנהנית מחסותו של בעל הסימן הרשום (היבואן הרשמי). כלומר למשל, שהצרכן לא יחשוב שהוא נהנה מאותם שירותים ואחריות שנותן היבואן הרשמי.

***מאמר זה מוגן בהתאם לדיני הקניין הרוחני וזכויות יוצרים. המאמר מובא כשירות לציבור ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני***

למעלה

השאר פרטים וניצור עימך קשר בהקדם

ּ