לייעוץ משפטי
ּ

הזכות לאי פרסום

מהי הזכות לאי פרסום?

בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, אין לפרסם ברבים דבר שיש בו משום פגיעה בפרטיותו של אדם בהתאם להגדרות שנקבעו בחוק.

כלומר, לאדם קיימת הזכות לסחור בשמו, בקולו, בדמותו וכו'. זכות זו הינה זכות קניינית עצמאית והיא אף מועברת בירושה.

החוק קובע כי פגיעה בפרטיות, בין השאר, היא אחת מאלה:

  • הטרדה של אדם או בילוש אחריו באופן מטריד
  • האזנה האסורה על פי חוק
  • צילום אדם כשהוא בביתו
  • פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שיכולות להשפיל את המצולם
  • העתקת דבר מה שנכתב ושלא נועד לפרסום
  • שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם עשיית רווח
  • הפרה של חובת סודיות
  • פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם

בנוסף להנ"ל, זכות התביעה בגין הפרה זו מבוססת, בין השאר, גם על דיני עשיית עושר ולא במשפט, כאשר יורשים רשאים לתבוע בגינה גם עד 25 שנה לאחר מות האדם.

כך נפסק בעניין, בין השאר, בפרשת מקדונלד: "העושה שימוש לא מורשה בדמותו, בשמו או בקולו של האדם מתעשר ולא במשפט, לפיכך הוא מחויב להשיב את הזכייה – את ערך השימוש בזכות לפרסום. ודוק, משמעם של דברים אלה הוא כי המפר את זכות הפרסום של האחר יחויב בהשבה בין שהפיק מהפרסום המפר תועלת מסחרית-כספית ובין שלאו הרווח מבטא את החיסכון שבאי-תשלום דמי השימוש."

עם זאת, החוק מונה, בין השאר, את ההגנות הבאות למי שביצע, בתום לב, פרסום אשר עלול להיחשב כפגיעה בפרטיות:

  • המפרסם לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות.
  • בפרסום נעשה בנסיבות שבהן הייתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה.
  • הפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר.
  • הפרסום נעשה תוך כדי צילום ברבים והנפגע הופיע בו באקראי.
  • לפרסום היה עניין ציבורי המצדיק אותו.
  • הפרסום תואם את דרישות חוק איסור לשון הרע.

***מאמר זה מוגן בהתאם לדיני הקניין הרוחני וזכויות יוצרים. המאמר מובא כשירות לציבור ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני***

למעלה

השאר פרטים וניצור עימך קשר בהקדם

ּ